חוזה למראית עין

מהו חוזה למראית עין?

פלוני חותם עם אלמוני על הסכם להשכרת דירה. במסגרת ההסכם מסכימים השניים שהאחד ישלם לשני סך של 1000 ₪. אך בד בבד, השניים גם מסכימים בעל פה שלמרות הסכום הכתוב בחוזה, הסכום שישולם יהיה גבוה יותר, לצרכי דיווח לרשות המיסים. מה הדין במקרים כאלו? מהי ההסכמה המחייבת את הצדדים ככל שתתגלע מחלוקת?.

 

מהו עיקרון העל בדיני החוזים?

העיקרון במשפט הישראלי, הוא כי חוזים יש לכבד, שכן אחרת לא תהיה וודאות כלכלית, ובכלל ביטחון ביחסים בין אנשים. כך תיאר בית המשפט העליון, את חשיבות העיקרון המתואר: "דיני החוזים לא באו אך להגביר היעילות הכלכלית. הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים - ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו - כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם".

 

 

חוזה למראית עין- הדין:

כדי להשיב לסיטואציה המתוארת בפתח המאמר, קובע סעיף 13 לחוק החוזים, (חלק כללי), התשל"ג- 1973, כי "חוזה שנכרת למראית עין בלבד - בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזה". משמעות הסעיף היא כי חוזה שלא נעשה לשם קיום אמתי, אלא כשמו- הוא נחתם רק' למראית עין, יהיה בטל. עם זאת, משמעות נוספת שיש להוראה זו היא כי אם שני צדדים חתמו על חוזה למראית עין, אך אדם שלישי תמים הסתמך על אותו חוזה, אז לא יהיה בחוזה שנחתם אומנם "על הנייר" כדי לפגוע בזכותו של אותו צד השלישי.

ככלל, חוזה למראית עין מתאפיין בהיותו חוזה הכולל אי התאמה מכוונת בין ההצהרות והרצון של הצדדים לבית ההסכמה או הרצון האמיתי והמתממש שלהם (ג' שלו, דיני חוזים (דין, מהדורה 2, תשנ"ה)). בעצם, בחוזה למראית עין קיימת הסכמה סמויה בין הצדדים בעניין אחד או בכמה עניינים. אך ההסכמה הסמויה לא באה לידי ביטוי בכתובים, כך שהאמור בחוזה לא משקף את ההסכמה האמתית. כלומר, הצדדים לחוזה למראית עין אינם מעוניינים בעסקה משפטית ביניהם כפי שהיא משתקפת מהחוזה הכתוב, אלא הם מעוניינים בעסקה משפטית אחרת, וזאת על מנת ליהנות מיתרונות כאלו ואחרים.

מכאן, היות וחוזה למראית עין לא מבטא את הכוונה ואת רצונם האמיתי של הצדדים, דינו של חוזה מסוג זה הוא שאין לו תוקף מחייב ביחסים ביניהם והחוזה בטל. כך יפים דבריה של פרופ' גבריאלה שליו בספרה "דיני חוזים" (כרך ב' תשנ"ט-1999, בעמ' 229) המתייחסים לתוצאות חוזה למראית עין: "סעיף 13 לחוק החוזים קובע בטלות החוזה שנכרת למראית עין בלבד. מקביעת בטלות החוזה משתמעת אפוא גם בטלות רכישות שנעשו בהסתמך עליו. כאשר חוזה המכר בין ראובן לשמעון בטל, נשאר הקניין בנכס בידי ראובן המוכר, שמעון הקונה, לא רכש את הנכס נשוא החוזה, ולא היה בידיו להעביר ללוי, האדם השלישי. כיצד אם כך יכול אדם שלישי לרכוש זכות על סמך חוזה בטל? הרי שהאדם השלישי לא היה יכול לרכוש מהמוכר נכס שאינו בידי המוכר כוון שנרכש למראית עין בלבד."

 

מדוע בעצם אנשים עורכים חוזים למראית עין?

ישנם מספר סוגים של מקרים שבהם נחתמים "חוזים למראית עין", לדוגמא: (1) לעיתים אנשים חותמים על חוזה למראית עין, בעיקר בעסקאות מכר של דירות, כדי להימנע מתשלום מיסים גבוהים או בכלל. חשוב להדגיש בנקודה זו, שאומנם תחום החוזים הוא אזרחי, אך כאשר חוזה נעשה למראית עין כדי להימנע מתשלום מס. עשויים הצדדים להיות חשופים להעמדה לדין פלילי. שכן העלמת מיסים נחשבת לעבירה פלילית חמורה. (2) חוזים למראית עין נחתמים גם לעיתים כדי להעלים נכסים. תופעה זו מוכרת במיוחד בתחום דיני המשפחה, בשלב הגירושין.

 

על מי מוטל נטל ההוכחה להוכיח כי החוזה הוא למראית עין?

במשפט אזרחי נטל השכנוע מוטל באופן עקרוני על התובע, אשר חייב להוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות. כלומר, עליו להוכיח, באמצעות הבאת ראיות מספקות, שטענתו מסתברת יותר מאשר טענות הצד שכנגד. 

מכאן, כאשר נטענת טענה לפיה חוזה נחתם למראית עין, נטל ההוכחה לכך מוטל על הטענה. מטבע הדברים, ככלל, צדדים שעורכים חוזה למראית עין מטשטשים את כוונתם האמתית, וככל מעשה בעל ניחוח לא "כשר", יטרחו בדרך כלל הצדדים להסתיר ראיות לכוונתם האמתית. לפיכך, ככלל הוכחה לקיומו של חוזה למראית עין, תיעשה באמצעות ראיות נסיבתיות.

 

דוגמאות לפסקי דין:

ההלכה המשפטית היא שכאשר נטענת טענה של חוזה שנחתם למראית עין, על בית המשפט לבדוק את אמינות הצדדים לחוזה ואת כוונתם האמתית.

בע"א 442/81 אונה גרומט נ' יוסף סרוסי: דחה בית המשפט העליון ערעור שהוגש ע"י מוכרי נכס, בטענה לקיום של חוזה, אשר נטען לגביו שהיה חוזה למראית עין. שני צדדים להסכם מכר חתמו על שני חוזים, החוזה השני, נעלם, ולא נמצא עוד. מכאן, שבית המשפט קבע כי מדובר במקרה קלאסי של חוזה למראית עין, והורה לאכוף את החוזה הראשון שלגביו לא התגלה שום פגם.

בע"א 311/78 הניה הווארד נ' נסים מיארה: חתמו צדדים על הסכם מכר שבו רשמו סכום הנמוך ששולם באמת. לימים, לאחר חתימת ההסכם התברר בכלל שמוכר הנכס הטעה את הקונים, שכן הוא בפניהם מצב שווא לפיו הנכס נקי משעבודים אך למעשה היה משועבד בחלקו לעירייה. הקונים ביקשו להפחית משווי העסקה, המוכר סירב לעשות כן, ולכן הקונים הפסיקו עם תשלום היתרה בגין החיוב. המערערת טענה לביטול חוזה, וביקשה השבה. נקבע כי העובדה שמדובר בחוזה למראית עין, לא גורעת מתוקפו, העסקה האמתית, יצאה לפועל, ולכן יש לראותה כמכלול. נקבע בסוף שקיימת חובת פיצוי, שתיגזר משווי העסקה האמתית.

 

לסיכום:

חוזה למראית עין הוא חוזה שדינו בטלות, וככל הוא נעשה כדי להעלים או להסתיר נושאים שצדדים לא מעוניינים לחשוף. עם זאת, העובדה שקיים חוזה למראית עין, לא תימנע מבית המשפט לאכוף את החוזה האמיתי בין הצדדים.

 

המידע המופיע בדף זה הינו כללי ואין בו כדי להוות חו"ד מוסמכת או ייעוץ מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועי לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. בעלת האתר אינה נושאת בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם או שייגרם בעקבות שימוש במידע המופע באתר!

 

Please reload

  • Facebook - White Circle

טלפון: 04-6762624  |  פקס: 04-6444621  |  אימייל: s_hagit@netvision.net.il   | התמר 6 יקנעם