שלילת זכאות לדמי אבטלה

אחת הנגזרות של מדינת "הרווחה", היא "ביטוח אבטלה".

ביטוח האבטלה, שבא לידי ביטוי בתשלום דמי אבטלה, מוכר לרובנו בהקשר שלילי, שכן דמי אבטלה ניתנים למי שאיבד את עבודתו, ועתה אין ביכולתו להתפרנס ולפרנס את משפחתו.

אך לדמי אבטלה תכלית חיובית מאוד, והיא לסייע למי שאיבד את עבודתו להתייצב, ולמצוא מקור פרנסה אחר.  

 

מתי תישלל מעובד זכות לדמי אבטלה?

בישראל, דמי אבטלה ניתנים לעובד שכיר, ולא לעובד עצמאי. לכן, רק מי שמוגדר "כעובד", זכאי ליהנות מדמי אבטלה, המשולמים ע"י המוסד לביטוח לאומי.

אך מה דינם של עובדים מסוימים שמצד אחד הם "עובדים שכירים לכאורה" אך מצד שני הם גם עצמאים לכל דבר ועניין?. 

לדוגמא:

  1. מה דינו של בעל מניות שליטה בחברה שעבד גם כשכיר בחברה, ועתה "החברה" על שאר בעלי מניותיה, פיטרה אותו?.

  2. מה דינו של דירקטור בחברה בע"מ? המפוטר מתפקידו?

  3. מה דינו של בן משפחה אשר עבודתו בעסק המשפחתי הופסקה?

על מנת להכריע האם במקרים כאלו ובמקרים נוספים ודומים, יהיה זכאי עובד לדמי אבטלה, נקבעו מבחנים רבים בפסיקת בתי הדין לעבודה, כפי שיפורט להלן, על פי סדר הצגת השאלות:

 

בעל מניות בחברה ובעל שליטה בחברה קטנה:

חוק הביטוח הלאומי קובע כי בעל שליטה בחברה בעירבון מוגבל (בע"מ- כלומר חברה שבעלי מניותיה אינם חבים בחובותיה) יוגדר בתור מי שמחזיק בלפחות 10% ממניות החברה. עם זאת, הקושי בקבלת דמי אבטלה עולה כאשר מדובר בחברה קטנה, דהיינו "חברת מעטים" שמוגדרת כחברה בעלת 5 בעלי מניות.

מכאן, שככלל, קבעה הפסיקה שבעל שליטה בחברת מעטים לא זכאי לקבל מהמדינה דמי אבטלה, משום שדינו הוא כדין עצמאי בשל מעמדו. הסיבה להנחה זו נובעת מהחשש מפני יצירת מניפולציות של עצמאיים לשם קבלת דמי אבטלה.

בנוסף, כאשר מדובר בבעל שליטה בחברת מעטים, שהוא בעצם חלק מבעליה, הרי שנקודת המוצא היא שהוא גם רשאי לקבוע למעשה את "פיטוריו" באופן מלאכותי, ובכך בעצם ליהנות שלא בצדק מדמי אבטלה.

עם זאת, גם לשלילת דמי אבטלה לבעלי מניות בנסיבות המתוארות, מספר חריגים שנקבעו ע"י בתי הדין לעבודה, להלן:

  1. בפרשה שנדונה בבית הדין האזורי לעבודה, נקבע כי התובע יהיה זכאי לדמי אבטלה, משום שהוכח בפני בית הדין שהמניות שנרשמו על שמו בחברה המפטרת, נעשה רק באופן "הצהרתי" ולכן לא הוכח כי התובע הוא בעל שליטה בחברה. (ב"ל 1625-10 רוטר נ' המל"ל)

  2. במקרה אחר שנדון בפסיקה, נקבע שכאשר חברה העניקה מניות בתור "תמריץ" לעובד, יש להעניק דמי אבטלה לאותו עובד, משום שאותן מניות ניתנו רק כתמריץ והחברה יכולה הייתה בכל עת להחזירן.

  3. במקרים שבהם הוכח שרישום המניות הוא דקלרטיבי, התווה בית הדין מספר מבחנים, שלאורם ייקבע האם העובד היה בעל שליטה בחברה או עובד מן המניין, כדלקמן: (1) התובע ביצע עבודה וקיבל בעבורה תמורה ושכר. (2) מנהלי החברה פיקחו באופן רציף על עבודתו. (3) התובע לא החזיק במעמד של מנהל ולא היה בעל שליטה בחברה. (4) התובע לא היה חשוף לרווחיה/הפסדיה.

האם בני משפחה העובדים בעסק משפחתי יהיו זכאים לדמי אבטלה?

כאשר מקום עבודתו הקודם של מי שמבקש דמי אבטלה היה עסק משפחתי, בו אחד מבני המשפחה הוא הבעלים של העסק, עשוי הביטוח הלאומי לדחות את הדרישה לקבלת דמי אבטלה.

זאת משום שכאשר מדובר בעסק משפחתי, קיים חשש לכך שמערכת היחסים הפורמאלית היא אומנם מערכת יחסים של עובד ומעביד, אך באופן מהותי העובד הוא אדון לעצמו, משום שמדובר בעסק משפחתי. כך פסק בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לנסיבות שבהן המבקש דמי אבטלה, עבד בעסק משפחתי כאמור: "כאשר הצדדים הם קרובי משפחה, יש מקום לבחון בקפידה את טיב היחסים שנוצרו: יחסים וולונטריים, התנדבותיים או קשר חוזי להסדרת מערכת זכויות וחובות, ויש לתת את הדעת, בין היתר, לסימני היכר כגון מסגרת שעות העבודה, שכר ריאלי או 'סמלי' וכדומה".(דב"ע נג0-78)

 

לדוגמא, בפרשה שנדונה בע"א 6357/99 ,פ"ש באר שבע נ' יוסף שלם ואח', נדון מקרה של אישה אשר עבדה בעסק של בעלה. היא לא הדפיסה שעון נוכחות, ולא קיבלה זכויות סוציאליות. באותן הנסיבות, בית הדין הגיע למסקנה כי התובעת ובעלה ניהלו יחד את החברה וקיבלו את ההחלטות הניהוליות באופן שוטף, ואף התובעת מילאה את מקומו של בעלה משזה נעדר. לכן נקבע כי הייתה לתובעת "שליטה עקיפה" בחברה ולכן איננה זכאית לדמי אבטלה.

בנסיבות שבהן עובד המבקש דמי אבטלה עבד בעסק משפחתי, יבחן בית הדין האם מדובר בבעל שליטה ישירה או בעל שליטה עקיפה, דהיינו שליטה בפועל. המבחן לאורו יבחן זאת בית הדין הוא האם העובד התנהג במקום העבודה "כמנהג בעלים".

 

האם דירקטור שפוטר זכאי לדמי אבטלה?

תפקידו של דירקטור הוא לפקח על עבודת החברה, ועל ענייניה הכספיים. מכוח תפקידו עליו להיות עצמאי, על אף שאת שכרו הוא מקבל מהחברה. לכן, קיים קושי מובנה לקבוע האם דירקטור הוא עובד מן המניין או "עצמאי" שלא זכאי לקבל דמי אבטלה.

באשר לדירקטורים, קובעת פסיקת בתי הדין לעבודה כי אין בהיותו של אדם דירקטור בחברה כלשהי, כדי למנוע בהכרח קיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין אותה חברה. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, ובעיקר לבחון בין היתר: (1) האם הייתה הפרדה בין העיסוק כדירקטור לבין עיסוקו כעובד? (2) האם קיים הסכם העסקה? (3) האם לתובע עבודות נוספות? (4) האם העבודה נפסקה באופן רצוני של התובע? (5) האם הדירקטור קיבל זכויות סוציאליות כגון קרן פנסיה, ביטוח לאומי.

לאורם של אותם מבחנים, יבחן בית הדין לעבודה האם בנסיבות מסוימות הדירקטור יוגדר בתור עובד, או בתור "עצמאי". כל מקרה נבחן לגופו.

 

לסיכום:

כאשר מוגשת תביעה לביטוח הלאומי לשם קבלת דמי אבטלה, בוחן המוסד ראשית לכל את "הסטטוס" של המבקש. דהיינו, האם הוא בעל שליטה, דירקטור, האם עבד בעסק משפחתי. ככל שהסטטוס של המבקש תואם את הסיטואציות המתוארות, יבחן הביטוח הלאומי האם קיימת זכאות לדמי אבטלה בכל מקרה בנפרד, בהתאם לראיות שתוצגנה לו.

יש לזכור כי דמי האבטלה נועדו לאפשר למי שנפלט ממעגל העבודה להתקיים בכבוד עד למציאת במקום עבודה חדש, ולא לפצות בעלי ממון או בעלי שליטה בחברות הנהנות מהגבלת אחריות, ליהנות מביטוח סוציאלי על חשבון מי שבאמת זקוק לו, כך יפים הדברים: "על מנת למנוע ניצול לרעה של הפיקציה המשפטית של חברה בע"מ וכן למנוע ניצול לרעה של שליטת בעלי מניות בחברה, כאשר עיקר מטרתם היא להשיג מטרות המנוגדות לחוק." ( "עב"ל 20182 המוסד לביטוח לאומי נ' יוסף צבי גרוסקופף).

 

 

המידע המופיע בדף זה הינו כללי ואין בו כדי להוות חו"ד מוסמכת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא לפנות לקבלת חוות דעת או ייעוץ מקצועי לפני כל שימוש במידע המופיע באתר זה. בעלת האתר אינה נושאת בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם או שייגרם בעקבות שימוש במידע המופע באתר!

 

 

 

Please reload

  • Facebook - White Circle

טלפון: 04-6762624  |  פקס: 04-6444621  |  אימייל: s_hagit@netvision.net.il   | התמר 6 יקנעם