חיפוש

הוצאה לפועל- חדלות פרעון



לאור שאלות הקוראים להלן אפרט מונחים בחדלות פרעון- בהוצאה לפועל:

1. כיצד ניתן לבצע איחוד תיקים בהוצאה לפועל?

חייב אשר נפתחו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, רשאי לבקש במקרים מסוימים בקשה לאיחוד תיקים. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבל את הבקשה לאיחוד או לדחות אותה, והוא יעשה זאת רק לאחר ששמע את כל הנוגעים בדבר, ובכלל זה החייב, הזוכים וכל אדם שעתיד להיות מושפע מההחלטה. אם הרשם נעתר לבקשה, ירוכזו כל ההליכים המתנהלים כנגד החייב בלשכות ההוצאה לפועל, בתיק חדש - תיק איחוד, וזה ינוהל בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו של החייב. במסגרת ההליך יקבע רשם ההוצאה לפועל את הסכום שיידרש החייב לשלם בכל חודש במסגרת תיק האיחוד.


2. מה זו חקירת יכולת?

חקירת יכולת היא חקירה בדבר יכולתו הכלכלית של חייב לעמוד בהסדרי תשלומים להחזרת החובות שצבר. את החקירה מבצע רשם הוצאה לפועל ובמסגרתה הוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב, בודק אילו נכסים יש לחייב, אילו הכנסות מגיעות לו, מה גובהן ומה מקורן של הכנסות אלו. כמו כן בוחן הרשם את כלל החובות וההוצאות של החייב, ואת יציאותיו מישראל וכניסותיו אליה בחזרה. חקירת יכולת יכולה להתבצע ביוזמת רשם ההוצאה לפעול וכן על פי בקשה של החייב או הזוכה.


3. מדוע מכריזים על חייב מוגבל באמצעים?

חייב מוגבל באמצעים הוא חייב אשר אינו עומד בתשלום עבור החזר החובות. במקרה כזה רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כ"מוגבל באמצעים" אם הוא נוכח לדעת כי החייב אכן אינו יכול לפרוע את חובותיו. לאחר ההכרזה ייתן הרשם צו תשלומים בו יקבע גובה התשלום החודשי שיידרש החייב לשלם. בעת ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים רשאי הרשם להטיל עליו מגבלות ובין היתר צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בחשבון הבנק, איסור על שימוש בכרטיס אשראי וכן איסור על הקמת חברה או ניהולה. כמו כן פרטיו של החייב יופיעו במרשם חייבים מוגבלים באמצעים אשר נגיש לכל הציבור והמערכת הפיננסית. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים יכולה להיעשות ביוזמת הרשם או על פי בקשת הזוכה או החייב.

4. מהי פשיטת רגל?

פשיטת רגל היא הליך של חדלות פירעון החל על חייב שהוא אדם פרטי (להבדיל מחברה). כאשר אדם נקלע למצב בו אינו יכול להחזיר את כלל חובותיו הכספיים, הוא יוכרז כחדל פירעון- פושט רגל. במקרה כזה הליך פשיטת רגל יאפשר לחייב לפרוע את חובותיו ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים עם סיום ההליך. במסגרת ההליך תגובש לחייב תוכנית לפירעון חלקי של החובות שצבר בהתאם ליכולת ההחזר שלו במשך תקופת ההליך. חלוקת החוב בין הנושים תקבע אף היא במסגרת ההליך ותעשה לפי סדר העדיפות שקבוע בחוק. בסיומו של ההליך יקבל החייב הפטר מחובותיו ויוכל לנהל חיים כלכליים חדשים.

5. מה הוא חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי?

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון בישראל, כלומר איסוף החוקים הקיימים בנושא חדלות פירעון, עריכתם והתאמתם לעת הנוכחית. החוק נכנס לתוקף בספטמבר 2019. התפיסה בבסיסו של החוק אומרת כי הכלכלה המודרנית מאפשרת לכל אדם שימוש באשראי כחלק מהפעילות הכלכלית, ודבר זה מביא ל"תאונות כלכליות" הגורמות לחלק מהחייבים להיקלע למצב בו אינם יכולים לפרוע את חובותיהם. מטרתו הראשונה של החוק היא לאפשר את שיקומו הכלכלי של החייב ולתת לו כלים שיסייעו לו לא להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייגבה על ידי הנושים, והשלישית היא קיצור ההליכים הבירוקרטים והגברת הוודאות והיציבות של הדין שעוסק בחדלות פירעון.


6. מה זה צו הפטר וכיצד מקבלים אותו?

צו הפטר הוא צו שניתן לחייב אשר נמצא בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, המאפשר לו להיפטר מיתרת חובותיו שלא נפרעו במסגרת ההליך, ולהתחיל את חייו הכלכליים מחדש ללא עול של חובות כספיים. כאשר החייב מוכיח כי פרע את מלוא החוב שיכול היה לשלם במסגרת ההליך, רשאי בית משפט או רשם הוצאה לפעול להוציא צו הפטר לאחר ששמע את טענות כל הצדדים בהליך. למעשה שתי הערכאות מוסמכות לקבוע צו הפטר- השלום לחייבים מעל 150,000 שח' או רשם ההוצאה לפועל לחייבים עד 150,000 שח' אשר עומדים בתנאי ההפטר . צו ההפטר אינו פוטר את החייב מחובות שנצברו בשל קנסות, תשלום דמי מזונות או חובות שנוצרו במרמה.